כשהייתי בת 9 נפרדו הורי.
זה היה אירוע משמעותי בחיי, אשר חייב אותי להתמודד עם מציאות משפחתית חדשה ושאלות פנימיות מורכבות.
כבר כילדה הבנתי, שבנוסף לבלבול ולאובדן שחוויתי או אם תרצו בתוכו טמונה גם הבטחה, הזדמנות.

גיליתי את כוחותיי.
חדורת מטרה למדתי משפטים ועבדתי כעורכת-דין במשרד מכובד בתל-אביב. תפקידי במשרד היה ליטיגטורית, טוענת משפטית בבית משפט. תחום העיסוק היה סכסוכים כספיים.
זהו? שאלתי את עצמי. אלה החיים?
זה השביל, בו אני צועדת בעולם?
משהו לא הניח לי בתמונת העולם הזו.
לאט לאט התחיל להבשיל בתוכי שינוי. עזבתי את המשרד והתרחקתי לתקופה ארוכה. קיבלתי פרספקטיבה חדשה. לקחתי אחריות על חיי, בחירותי, גם כאשר לא התאימו לדרך, בה חונכתי.
יחד עם אישי וילדי הרכים עברנו להתגורר בחוקוק, שליד הכנרת, כחלק מקבוצה של משפחות צעירות, שחיפשו מקום להתיישבות ערכית בגליל.
היה לנו סדר יום אקולוגי-חברתי משמעותי, ובמשך כעשור פעלנו ליישום המטרות, שחרתנו על דגלנו בחוקוק.
בשנים אלה ריכזתי את הגרעין האקולוגי בחוקוק, ניהלתי את עמותת "מתיישבים עם הסביבה" שהוקמה ע"י המתיישבים, השתתפתי בוועדות ישוביות רבות וכיהנתי במספר תפקידים בתחום המוניציפאלי, לרבות כיו"ר הוועד המקומי.
במקביל התחלתי בהסבה מקצועית לגישור. גיליתי בעצמי את היכולת לייצר מרחב הקשבה ואת היכולת להכיל אנרגיה רגשית טעונה בלי להתערבב.
גיליתי כמה עניין אני מוצאת בבני אדם, כמה סקרנות יש בי לגביהם ואת הכבוד, שאני רוחשת אליהם.
חוויתי את האהבה שמונחת בבסיס כל מפגש אנושי, ואת הנס שעשוי להתרחש, ואשר מתרחש, במרחב הקשבה נקי משיפוטיות.

כיום אני מגשרת בעיקר במערכות יחסים ארוכות טווח: גישור בתוך המשפחה, גישור לגירושין, סכסוך ירושה, גישור בין שכנים בקהילה וגישור במקום העבודה.
כמו-כן, אני חלק מצוות קבוצת גומא-גבים המובילה את תחום הגישור ושיתופי פעולה בישראל.